האמת על קרפים - מצרפתייה אמיתית

האם אתם כאן כדי לקבל את המתכון הטוב ביותר לקרפ? אם כן, הגעתם למקום הלא נכון.

ואם אתם כאן כדי להבין למה כולם כותבים על קרפים היום וללמוד הכל על חג La Chandeleur (ה-2 בפברואר), גם הפעם אתם לא במקום הנכון.

אז לפני שתחליטו אם להמשיך לקרוא או לא, הנה מה שאני הולכת לספר לכם בפוסט הזה: בתור צרפתייה, אני אסביר איך הקרפ הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית הצרפתית וגם מהחיים היומיומיים בצרפת. מעניין אתכם?

ללא מתכון, ללא הסבר | קרפים הם חלק מהנוף הצרפתי / מלוח ומתוק

ללא מתכון, ללא הסבר

אז, כפי שאמרתי, אני לא כאן כדי להביא את המתכון הכי טוב של "PATE A CREPES" (הבלילה לקרפים), אפילו לא את שלי. אם זה מה שאתם רוצים, פשוט תעשו חיפוש בגוגל. לדוגמה, המתכון שלי הוא בעצם המתכון של אמא שלי, אותו שיפרתי לאורך השנים, ואני לא יכולה להגיד שזה המתכון הכי טוב בעולם. אבל אני אוהבת אותו, ואני יודעת אותו בעל פה. ייתכן שהוא לא יהיה לטעמכם כי אין בו סוכר. כן, קראתם נכון: אין בו סוכר. אבל המשיכו לקרוא, ותבינו למה.

אז, לא יהיה מתכון כאן. גם לא הסבר על ה-Chandeleur או מקור החג הזה. לדעתי, החג הזה הוא בעיקר תירוץ טוב להכין קרפים בבית. ככה אני חושבת. אז אם אתם סקרנים לגבי ה-Chandeleur, חפשו בגוגל. ואם אתם מתעניינים בחגים צרפתיים - ובאוכל - תוכלו להסתכל על הפוסט שלי על ה-GALETTE DES ROIS בחג הEPIPHANIE (חג ההתגלות).

מה שאני אנסה להסביר לכם כאן, ושלא תוכלו למצוא בגוגל, הוא איך הקרפים הם חלק כה אינטימי וחשוב מחיי היום-יום בצרפת.

לא קראתי מחקרים על זה, ואפילו לא חושבת שיש מחקרים על זה. ומבחינה מדעית, אני לא בטוחה שהתשובות של המשפחה והחברים שלי, כששאלתי אותם אם כולם מכינים קרפים בבית, יהיו תוצאות תקפות. אבל, אני אקח את הסיכון ואכריז כאן בפניכם, לכל מי שקורא, שלכל אחד בצרפת יש מתכון אישי לבלילה לקרפים וכל אחד יודע להכין.

קרפים הם חלק מהנוף הצרפתי

זו לא שאלה של גנטיקה, אלא של מסורת, של מורשת, של אוכל פשוט ורגיל שמכינים פעם בחודש בכל משפחה צרפתית. וכיוון שילדים צרפתיים אוכלים קרפים מגיל קטן ואפילו משתתפים בהכנתם, הם כולם יודעים איך לעשות את זה. אני לא אומרת שכולם שפים. אבל אני מניחה שזה כמו להכין חביתה עם סלט, או שניצל, בכל בית ישראלי.

ובכן, בצרפת זה אותו דבר… רק עם קרפים. אם לא חייתם בתוך משפחה צרפתית, ייתכן שתחשבו שקרפים הם אוכל רחוב מתוק וטעים שקונים בדוכן, כזה שבדרך כלל אוכלים בחוץ, אלא אם כן מזמינים קרפ "fancy" כקינוח במסעדה. אני מניחה שאתם רואים את זה כמו משהו יוקרתי, בלעדי, מקורי, שאוכלים מדי פעם.

אבל במציאות, קרפים הם חלק מחיי היום-יום בצרפת.

סך הכל, כל מה שאתה צריך זה קמח, ביצים וחלב (וסוכר בשביל חלק מהאנשים). זה משהו שניתן למצוא בקלות. לא צריך לתכנן אותו, להכין רשימה, ללכת לחנות ולהקדיש שלוש שעות מזמנכם. לכולם יש קמח, ביצים וחלב בבית. וזה לוקח רק כמה דקות להכין את הבלילה. וכנראה להפך ממה שאתם חושבים, לא צריך מכונת קרפ מיוחדת ויקרה, רק מחבת (כמובן, יותר טוב אם יש אחת שטוחה, אבל רגילה גם עושה את העבודה). בפחות מ-30 דקות, כולם יושבים סביב השולחן עם ערימת קרפים באמצע, ומחכים לאכול.

אני זוכרת את עצמי בתיכון הולכת לאכול אצל חברה שלי בהפסקת צהריים, ולמרות שאמא שלה תכננה ארוחה בריאה ורגילה, החלטנו ברגע האחרון להכין קרפים: להכין את הבלילה, להכין קרפים ולסיים לאכול את זה תוך פחות משעה כדי שנוכל לחזור בזמן לכיתה. וזה באמת לא היה עניין גדול.

היום, כשבני מבקש ממני להכין לו קרפים, ככה, ללא התראה, אין לי שום בעיה עם זה, כי אני יודעת שזה ייקח לי 5 דקות להכין את הבלילה, ועוד זמן לבשל אותם, אבל תמיד אהבתי לעמוד מול הגז ולהפוך את הקרפים במחבת. (אני יודעת, החלק הזה אולי לא כיף אם אתם לבד במטבח בזמן שכל השאר אוכלים, אבל זה כמו כשעושים על האש - אחד אחראי על הבשר והחברים מצטרפים אליו כדי לפטפט ליד המנגל). אז, הבנתם – לארוחת ערב מאולתרת או כארוחת צהריים, הקרפים הם חלק מחיי היום-יום.

מתוק ומלוח

עוד פרט חשוב הוא שקרפים לא תמיד מתוקים. אני מניחה שאתם מקשרים קרפים לנוטלה, קצפת, קרמל מלוח, גלידה וכו'. אבל כשמשפחה צרפתית מחליטה לאכול קרפים לארוחת ערב - כן, אמרתי ערב! - אז הם יכינו אחד או שניים מלוחים – כלומר, קרפ עם משהו מלוח בתוכו (נקניק, גבינה, ביצת עין), ואז קרפ מתוק כקינוח. אולי עוד אחד. אל תעשו פרצוף - אני מבטיחה לכם שקרפים מלוחים ממש טעימים! ובאמת, זו הסיבה שאני לא מכניסה סוכר לבלילה - כי אני משתמשת בה לשני סוגי הקרפים!

אם אי פעם ביקרתם בצרפת, ייתכן שראיתם "CREPERIE" ברחובות.

קרפריות, הכוונה למסעדות שמציעות קרפים, לא הדוכנים הפתוחים הקטנים. אפשר לשבת שם, ולהתפנק בארוחה מלאה של קרפים. תתחילו עם קרפ עם רוטב בולונז, או סלמון מעושן וגבינת עזים, או בצל ופטריות בתוכו. תשתו גם סיידר (לא סיידר חם, סיידר קר!). ויש רק קרפים בתפריט – אולי סלט ירוק אם הם אנשים נחמדים (אבל אתם יודעים מה זה, סלט ירוק בצרפת: חסה עם רוטב ויניגרט). זהו.

אני ממליצה לכם לבקר באזור בריטני, שם תוכלו למצוא מאות קרפיריות כי זו המומחיות של האזור. אבל גם בפריז או בערים אחרות ברחבי צרפת, תוכלו למצוא כמה.

כמובן, במסעדות, ל-CREPIER (לטבח של הקרפים) יש מתכון טוב יותר משלי, ובלילה שונה לקרפים מלוחים ולקרפים מתוקים. בבית, אנחנו שומרים על הפשטות. כפי שאמרתי, קרפים מלוחים הם בדרך כלל עם נקניק, גבינה, ולפעמים ביצת עין. ולגבי הקרפים המתוקים, אל תדמיינו קרפ גדול עם נוטלה / בננה / קצפת / אגוזים / קרמל ועוד. בבית אנחנו מעדיפים אותם פשוטים: סוכר, ריבה, נוטלה, CREME DE MARRONS (פירה ערמונים). ומה איתי? ובכן, הקרפ האהוב עלי היא קרפ פשוט, שעליו אני רק מוסיפה כף סוכר ושפריץ של מיץ לימון. אני יודעת, זה לא הכי בריא. אבל בכל מקרה, קרפים לא אמורים להיות בריאים. הם אמורים להיות קלים ומהנים להכנה, פשוטים וטעימים. ככה אנחנו אוהבים אותם בצרפת.

נ.ב.: דרך אגב, בצרפתית, CREPE, זו מילה נקבה ויש כובע חמוד על ה-"e"

crêpe